משפחה בתקופת קורונה – תרגיל בהתבגרות, תרגיל בהתגברות

בניגוד לתחזיות האופטימיות, נראה שהקורונה כאן לתקופת מה. אלה ששרדו את הגל הראשון, נמצאים בדהרה על מסלולי החיים החדשים/ישנים שלהם, אלה שבודדו או חלילה חלו, צריכים להסתגל.

אם נעצור לרגע ונתבונן במה שהיה נמצא שלכולנו: בריאים, מבודדים ואפילו חולים עוברים חוויה מיוחדת חד פעמית במובנים רבים – אירוע משנה חיים, מרחיב תפיסות ומעניק תובנות.

ההזדמנות הגיעה אלינו מבלי שיזמנו, הזמנו או רצינו בה. אך, מכיוון שבכל זאת היא כאן,
כדאי שנעשה איתה משהו.

חוויה משמעותית עשויה להאיץ את התבגרותם של אנשים ואת התחושה שעכשיו, אחרי ששרדו תנאים לא נוחים יש להם אומץ, אחריות ומחויבות לעשות מה שחלמו ולא העזו. זאת התגברות – התחזקות, ניצחון.

החודשים שעברו עלינו בימי הקורונה, כהורים, כילדים להורים מבוגרים כעובדים או מחוסרי עבודה חשפו בפנינו את מאגר הכוחות הטמון בנו. פרק הזמן הזה, איפשר לנו בנוסף לכל לבחון את עצמנו ואת בני המשפחה מקרוב.

בואו נתבונן מי עושה משהו שלא עשה. נתפעל, נחזק אולי אפילו נתן מתנה לאות הערכה. למי שעוד לא שינה התנהגות, נציע לקחת משימה או תחום אחריות ולבצע באופן קבוע.

ואז נראה שבהתבגרות, תהליך שנמשך כל החיים, מתפתחת בשלות להבין מה המתרחש והשתכללות היכולת לבצע שינויים.

בסרט ״התבגרות״ שהוסרט במשך שתים עשרה שנים משפחה מתבגרת לנגד עינינו.
כל אחד מהשחקנים גדל על המסך ויחד הציגו סיפור של הורות ומשפחתיות בהשתנות מתמדת. הם התמודדו עם משברים, חגגו שמחות והגיעו להישגים.

הנה הסרט, אם לא צפיתם רוצו ובהצלחה במשימות המשפחתיות!

דילוג לתוכן