בעיות רגשיות אצל ילדים

השלכותיהם של קשיים רגשיים אצל ילדים עלולים להתבטא בעצבות, בכי, חרדה, כעס, תקשורת לקויה עם הסביבה ועוד.

התנהגויות אלה נראות לעין ומלמדות על מצוקה אצל הילדים.
הסיבות למצוקה במרבית המקרים, סמויה להורים, וגם הילדים שנשאלים לפשר התנהגותם מתקשים להשיב.
עובדה זו גורמת להורים לעמימות בנוגע לצורך בברור והתערבות מקצועיים בתחום. זאת למרות שהתנהגויות הילדים מעוררות אצלם דאגה ואף חרדה.
לכן, ההמלצה הראשונית להורים היא להגיב באמפטיה שהיא כניסה לנעליו של האחר.

איך עושים את זה?

  • מתבוננים – מתי הילד מפגין מצוקה, מהם ביטויי המצוקה ומה התדירות שלהם
    דוגמה: כל בוקר כאשר עומדים לצאת מהבית הילד בוכה ומסרב לצאת. התנהגות כזו עלולה להיות קשורה לקושי בפרידה מההורים או לקושי להתמודד במסגרת החינוכית.
  • מרגיעים – את הילד על במילים ובמעשים.
    דוגמה: לומר לילד שניכר שקשה לו, דבר כזה עלול לקרות לכל אחד ותחפשו ביחד פתרון לבעיה.
  • מאתרים – את גורם המצוקה על ידי שאילת שאלות מכוונות.
    דוגמה: שואלים את הילד האם חש כאב פיזי, האם מתקשה לקשור קשר חברתי, האם מישהו מהמבוגרים מתייחס אליו באופן שמכביד עליו.
  • מלמדים – את הילד איך להתנהל בשעת הקושי.
    דוגמה: אם הקושי חברתי, יוזמים ביקור אצל חברים אחר הצהרים, מזמינים ילדים לביתכם כדי שהילד יחוש קרבה ומסוגלות ליצור קשר חברתי.
  • מסייעים – לילד להתמודד עם ההצפה הרגשית על ידי הושטת יד.
    דוגמה: אומרים לילד שאתם מבינים למה הוא עצוב/בוכה/חושש. גם אתם מרגישים כך לפעמים ואז אתם פונים למישהו קרוב מספרים לו ובעזרתו מוצאים דרך אחרת להתנהל בשעת קושי. זה הדבר שתעשו יחד בתקופה הבאה.

בהתנהלות הורית כזו ישנה היענות לצרכיו ההתפתחותיים של הילד. התנהלות כזו עשויה לאפשר לילד להתגבר על הקשיים הרגשיים.
עם זאת, לעיתים יתברר שהילד וההורים זקוקים לסיוע של אנשי מקצוע כדי לעבור את התהליך. במקרים כאלה רצוי לשלב בין טיפול מתאים לילד והדרכה מסודרת להורים. שילוב כזה מהווה מעטפת תומכת ליחידה המשפחתית ומניח יסודות להתמודדות עם קשיים בעתיד.

ממה להימנע?

שיפוטיות וביקורת – ילדים שחשים קושי ומבטאים אותו מרגישים כך. כל ניסיון לשפוט את ההרגשה וההתנהגות שלהם לבקר ולשלול אותה, עלול להחמיר את מצבם.
זלזול – הקטנה של הבעיה/הקושי (למשל באמירה: "זה לא נורא"), ייחוס התנהגות (למשל בכי) לגיל צעיר יותר משדרים חוסר אמונה בילדים ובתחושותיהם.
השוואה – כל השוואה, לאחים גדולים (כמו באמירה: "הוא לא בכה כשנפרדתי ממנו בגן") או למצב קודם (כמו באמירה: "בפעם הקודמת שהשארתי אותך אצל סבתא התנהגת יפה") מעמיקה את תחושת הכישלון של הילדים.
התנהגויות הוריות כאלה, הן ההיפך הגמור מהתמיכה וההיענות לצרכים הרגשיים של הילדים שחווים קשיים זקוקים להם. בטווח הקצר, הבעיות לא תיפתרנה ואף עלולות להחמיר. בטווח הארוך, ילדים שחוו שיפוטיות, ביקורת, זלזול והשוואה מצד הוריהם ימנעו מלפנות אליהם בשעת מצוקה.

סיכום

קשיים בתחום הרגשי, על אף שאינם נראים לעין, עלולים להיות קשים מנשוא ולפגוע בהתפתחות התקינה של הילדים.
התייחסות הורית תומכת, אוהדת ומכילה עשויה לסייע לפתרון הבעיות ולאפשר לילדים להמשיך להתפתח באורח תקין.
לעיתים, ההורים והילדים זקוקים לסיוע מקצועי על-מנת להתמודד עם קשיים רגשיים.
במקרים כאלה אין לוותר על שילוב בין טיפול לילדים והדרכה להורים.

בהצלחה,
ד"ר דימונה יניב

לשיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן