"עוברים למפלס אחד" – הורות בימי קורונה

פעם היתה שפת סוד, בבתים דיברו יידיש, ערבית, ספרדית, פולנית כדי שהילדים לא יבינו.
Not in front of the children, משפט שגור לציון שמירת הגבול בין מה שמתרחש בעולם המבוגרים למה שמביאים לידיעת הילדים.

בימים אלה, בהם ילדים והורים נמצאים פיזית ומנטאלית נמצאים במציאות משותפת, זה הזמן "לעלות כיתה" בהורות. עכשיו יש זמן לדבר על כל אותם דברים לא מדוברים מהעבר, בהווה ובעיקר לתכנן את העתיד.

המפלס הכלכלי

הורים לילדים צעירים ומתבגרים יכולים לנצל את הזמן ללמד את הילדים איך מתנהלת כלכלת משפחה בשגרה, לתכנן איך תתנהל כעת, בשעת חירום, ואיך ראוי שתהיה כשנחזור לשגרה.
ליישום הדבר אפשר לפתוח חשבונות חשמל, מים, ארנונה, משכנתא ועוד (בהזדמנות זו ללמד את הילדים ואולי גם את עצמנו איך קוראים את החשבונות), לחשב מה ההוצאות לעומת ההכנסות, לתכנן סדר עדיפויות להוצאות עתידיות ולדון בתרומה וויתור של ההורים ושל הילדים לשמירת האיזון הכלכלי בעתיד.

גיל ההתבגרות לפי ההגדרה העדכנית מסתיים כאשר יוצאים לעצמאות כלכלית. הורים לבוגרים שמתגוררים במשקי בית נפרדים, גם הם יכולים לנצל את "ימי הקורונה" כדי לשוחח עם ילדיהם על הסדרת הסיוע הכלכלי. זאת מכיוון שאצל משפחות רבות בישראל ובעולם התלות בהורים נמשכת עמוק לגילאי השלושים ומעבר לכך. המשבר הנוכחי עשוי להיות הזדמנות טובה לשוחח על העניין בגילוי לב ובפתיחות. לחשוב על מגוון אפשרויות לתכנון עתידי הכולל את העובדה שההורים המתבגרים עשויים להזדקק לסכומי כסף להבטחת תנאי מחיה נאותים בשנים הבאות, לצד הרצון לסייע לילדים בהתבססות כלכלית הכוללת מימון לימודים, רכישת דירה וכיו"ב.

סבתא וסבא נוטרלו בימים אלה משמירה על הנכדים בשל הצורך להגן עליהם. זהו מצב חדש לנכדים ולהוריהם. יש למצב השלכות רגשיות משמעותיות עליהן מדברים לעיתים קרובות. בימים אלה אפשר לייחד כמה רגעים ולכמת את התמורה שניתנת חינם ובאהבה לטובת משקי הבית של הילדים. חישוב כלכלי של עלויות הבייביסיטר עשוי להיות משעשע ולהניב תוצאות מפתיעות לשני הצדדים. מומלץ להתנסות.

המפלס הרגשי

אדלר במושג "סדר לידה" הציע תיאוריה לפיה התפתחות אישיותם של ילדים בכורים, ילדים אמצעיים ובני זקונים מושפעת מהאקלים המשפחתי ויחס ההורים אליהם. כהורים אנחנו מכירים את תחושת האפליה שילדים מבטאים בסיטואציות משפחתיות. משפטים כמו: "למה רק לו/לה?", "זה לא פייר", "כשאני הייתי צריך קיבלתי רק…"

מתעופפים בשיח משפחתי לאורך שנים. הימים האלה המאופיינים במלל רב, עשויים להיות הזדמנות לשוחח על תחושות הקיפוח, להבין מהיכן הן נובעות ולהסביר מה היו הגורמים להם בשעתו. זוהי משימה מורכבת ויהיו כאלה שיהססו "לקפוץ למים הסוערים". יחד עם זאת, זו הזדמנות מצוינת לצמיחה משותפת בשיח הורים ילדים שעשויה להרגיע ילדים שנוטים לחוש מופלים לרעה ביחס לאחיהם ולקדם לכידות משפחתית.

בכל משפחה יש מישהו איתו "לא מדברים". לעיתים, ה"מישהו", הוא זה שניתק קשרים. לעיתים, זה מישהו שנדחה ע"י בני משפחה דומיננטיים. ימים אלה הם הזדמנות לחשיבה מחודשת על אפשרות לחידוש קשר. ממילא מתקשרים לבני משפחה מרוחקים. האמירה "מקסימום זה יצליח", מתאימה לניסיון להחזיר בני משפחה "אובדי קשר" למעגל המשפחתי.
אני מאחלת להורים, ולבני משפחה המורחבת לבנות מציאות של מפלס אחד בהצלחה!

לרשותכם בשיחות זום,
בטלפון 052-8353626 ובמייל: medabrimhorut@gmail.com

לשיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן