נסיעה עם ילדים ברכב – הזדמנות לקשר הורים ילדים

תמלול שיחת בוקר בין הורים ביוזמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
"אתה לוקח את הבוקר את הילדים? כן… יופי! אז אני אאסוף אותם בשלוש וחצי".
לאחריה, שלל הצעות כיצד להימנע משכחת הילדים ברכב.
יוזמה מבורכת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למניעת טרגדיות, אבל לא די בה!

תפקידם של ההורים אינו מסתכם בהסעת הילדים, הוא רחב ועמוק הרבה יותר.

הורים צריכים לתווך לילדיהם את העולם הסובב אותם ולבסס שיח בינם לבין ילדיהם עוד לפני שהילדים לומדים לדבר. נסיעה ברכב היא עת מצוינת לכך.
שיחה על הנוף הנשקף מהחלון, על סדר היום של המשפחה, על אירועים קרבים ובאים, על תחושות ההורים והילדים, הם תכנים שהילדים צריכים לשמוע מהוריהם כדי ללמוד איך ועל מה מדברים במשפחה.

שיחות כאלה מגיל לידה והלאה, יתרמו להתפתחות הילדים ברמת החשיבה, ביכולת ההמשגה ובהתפתחות מערכת היחסים בין הורה לילדו.
שיחות כאלה הכרחיות מרגע לידתו של התינוק ומבססות את היכולת לשיח עתידי בין הורים לילדים בוגרים.

לאחרונה עלה תשדיר נוסף המציע דרכים להימנעות משכחת ילדים ברכב. הצעות כמו להוסיף תפס למפתחות, להניח את התיק מאחור ולהקיף את הרכב בתום הנסיעה קונקרטיות כולן.

מכיוון שנועדו להציל חיים אל הצעות חשובות ומבורכות.
אבל, נדרש שינוי מהותי בהתייחסות המבוגרים לילדים!

הילדים אינם חפצים או נוסעים מזדמנים ברכבם של ההורים. הם ה י ל ד י ם!

לכן, בנוסף להצעות פונקציונליות להצלת חיים, חובה לקרוא להורים לקחת אחריות על תפקידם ההורי בהתפתחות הילדים וללמד אותם לתקשר עמם!
העובדה שמערכת היחסים בין הורים לילדים הפכה פונקציונלית מצערת מאוד. בכך, מותירים ההורים את חובתם לתרום להתפתחות הילדים בידי גורמים אחרים ומחמיצים את ההזדמנות להיות הורים משמעותיים.

דילוג לתוכן