אז מה אוכלים היום?

האמא היהודיה ידועה כמי שמביעה את רגשותיה לילדיה "דרך הצלחת".

היא קונה, היא מבשלת, היא אופה ומטגנת, היא מגישה ומפנה ואח"כ נופלת לשינה עמוקה… לעיתים היא גם נשפטת על-ידי ילדיה והסובבים אותה על- פי ביצועיה הקולינריים. מתוך רצונה להאכיל את ילדיה באוכל שאינו תפל, היא עוסקת בטפל. והילדים מצדם מפתחים התנהגויות בלתי רצויות ומתייחסים לאוכל באהבה ואו שנאה. מכאן, שהרגלי אכילה מופרדים במשפחות רבות משאר ההרגלים ומושאי החינוך ומקבלים מקום של כבוד.

נטיה זו מבססת התנהגויות תלותיות ותובעניות של ילדים המועצמות במהלך החופשות.

שאלות כמו "מה יש לאכול?" ובקשות "תכיני לי משהו" רווחות בבתים רבים וההורים, למרבה הפליאה רצים למלא את הפקודות.

לשיטתי, החופשה היא מועד מופלא לשילוב הרגלי האכילה בתרגולת התנהגות בוגרת של הילדים וההורים במשפחה.

מתחילים בשלב התכנון, עורכים רשימת קניות עם הילדים בהתאם למה שהם רוצים וצריכים לאכול (אתרים רבים עוסקים בהרכב ארוחות מזינות ובריאות).

לוקחים את הילדים לקניות והם מסייעים באיסוף המוצרים, אריזתם ונשיאתם למכונית.

פורקים את התכולה ביחד תוך שהילדים מסדרים את המצרכים במקומותיהם כך שידעו מה מצוי היכן ויוכלו לקחת מה שהם רוצים בכוחות עצמם!

מכינים כל ערב את המצרכים לארוחות של יום המחרת ביחד ומלמדים את הילדים מה ואיך לחמם על- פי העדפותיהם. מטילים על הילדים משימות של עריכת השולחן ופינוי הכלים והכנסתם למדיח לאחר כל ארוחה. וגם, בישול ואפיה יחד עם הילדים הם בילוי ביתי מועיל להורים ולילדים.

הקניית הרגלים הללו תמנע את הפליאה של הורים המבקרים בבתי ילדיהם הבוגרים ונוכחים שהם יודעים לבשל, לארח ולפנות לאחר מכן. מסתבר, שהילדים יודעים המון! הם משתמשים בידע הזה רק כאשר הם צריכים. כאשר מכינים להם, מגישים להם ומפנים עבורם אין להם מוטיבציה להציג את מה שהם יכולים, יודעים וצריכים לעשות.

בתיאבון ובהנאה לכל המשפחה!

דילוג לתוכן